חיפוש
  • ארז אהרוני

באנו חושך לגרש!

אם הילדים שלכם פוחדים מהחושך, את זה בדיוק תרצו לקרוא!


בתור ילדים, כמעט כולנו עברנו את השלב הזה, שההורים משכיבים אותנו לישון ואפילו שיש אור חלש בוקע מהמסדרון, אנו מבקשים שישאירו לנו אור קטן בחדר כדי שלא נפחד מהמפלצת הזו שבאה תמיד בחושך.

יש משהו באיבוד החוש שאנו מסתמכים עליו יותר מכל בחיינו, חוש הראיה, שמכניס אותנו ללחץ מיידי אפילו בחיינו הבוגרים. רבים מאיתנו מרגישים אי נוחות כשהאור כבה ואנחנו בעלטה מוחלטת (ללא אור מבחוץ).

חלק מהסדנאות להתפתחות אישית ואף תכניות פסיכותרפיות משתמשות בחדרי חושך, למגוון מטרות מנטאליות שונות, אך כמעט כל מי שהיה בחדר שכזה לכמה ימים מעיד כי השלב הראשון בהתמודדות הוא התעוררות החרדה...



יום אחד, פנתה אלי ילדה חמודה, בבי"ס שאני מעביר את התכנית לחוסן מנטאלי, "הנמר שבפנים", ושאלה אותי: "אם אני מפחדת מהחושך, אתה יכול לעזור לי?"

חייכתי אליה ועניתי: "בטח! זה דווקא ממש פשוט". ואני ממש מתכוון לזה שאני אומר פשוט:


אז בתכל'ס, רוב הילדים שעזרתי להם בנושא מתחלקים לשתי קטגוריות:

(נכתב בלשון זכר אך כמובן פונה לשני המינים)

  1. ילדים שהיקשרות להורה היא המניע העיקרי (רוצים את תשומת הלב שלנו ולחוש נאהבים)

  2. ילדים שממש מאמינים כי יש מפלצת מתחת לשולחן ופוחדים מהחשכה (הפחד הקלאסי)


היקשרות להורה-

אם אתם סבורים שהילד שלכם מתקשה לשחרר אתכם בלילה ודרך נקודה זו מגיעה לחשש מלהיות לבד בחדר (גם מואר), אז השלב הראשון הוא ליצור הרגל בערב לסיים הכל מחוץ לחדר! שיחות, משחקים, סיפור, כוס מים (אפשר להשאיר ליד המיטה) סירוק שיער וכו'.



אז מגיע השלב בו אנו ניתן חיבוק ונשיקה אחרונים במיטה, והולכים לישון.

כמובן שתוך זמן קצר יתחילו דברים כמו "אמא, אני מפחד מהחושך" או "אבא יש מפלצת בחדר" ועוד גרסאות יצירתיות שונות שהם מצטיינים תמיד להעלות...

התשובה שלנו תהיה ב-4 שלבים ויכולה לבוא בניסוחים שונים, אבל תמיד עם אותו המסר:

1. "אני אוהב אותך תמיד". (מספק את הצורך הבסיסי האמיתי של הילד - אהבה)

2. "זה טבעי ונורמלי לפחד מהחושך, כי אנחנו באמת רואים טוב יותר באור, אבל החושך לא משנה כלום, היריב האמיתי שלך זה הפחד וככל שתתמודד איתו יותר, כך תנצח אותו יותר". (לתת


לגיטימציה לקיום הפחד, מוריד את הפחד בשליש לפחות במיידית, ומאפשר ל"הגנות" לרדת לפחות חלקית, ואז להפנות את תשומת הלב למשימה האמיתית של הילד - ההתמודדות עם הפחד וההתגברות עליו.

3. "אני מאמין בך! אתה חזק ויכול להתמודד ולהתגבר על הפחד". (העצמה ישירה - הדלק הרגשי הנחוץ להתמודדות)

4. "אם אתה רוצה, אתה מוזמן לבוא אלי למיטה לתת לי חיבוק ונשיקה". (שוב, סיפוק הצורך המקורי של הילד אך הוא נדרש לפעולה, ולא זוכה ל"עלייה לרגל" מצד ההורה, כך שה"צומי" לא בא על סיפוקו ולכן בתהליך של פחות משבוע-שבועיים, הפעמים שהילד יגיע למיטתנו יפחתו יותר ויותר, עד שה"צומי" יעלם והילד יתגבר על הקושי וילך לישון אחרי הנשיקה במיטה. שימו לב!!! בשום פנים ואופן אנו לא נגיע אליו למיטה!


הפחד הקלאסי מחושך -

במקרה שהילדים סובלים מהפחד הקלאסי הסיפור קל ופשוט עוד יותר.



הפעם רק 2 שלבים :

1. השלב הסיפורי - כמו בסעיף 2 ו-3 הקודם - "זה טבעי ונורמלי לפחד מהחושך, כי אנחנו באמת רואים טוב יותר באור, אבל החושך לא משנה כלום, היריב האמיתי שלך זה הפחד וככל שתתמודד איתו יותר, כך תנצח אותו יותר". (לתת לגיטימציה לקיום הפחד, מוריד את הפחד בשליש, לפחות במיידית ומאפשר ל"הגנות" לרדת לפחות חלקית, ואז להפנות את תשומת הלב למשימה האמיתית של הילד - ההתמודדות עם הפחד וההתגברות עליו.

במידה וקיימות מפלצות - אנו נשאל את הילד האם הוא יכול לגעת בה ולדבר איתה בבהירות כמו איתנו ברגע זה? (בשלב זה צרו מגע כדי שיחוש אתכם , מה שהוא לא יכול עם המפלצת בדמיון) אז אנו ממקדים את מרכז הכוח אצל הילד - "אז ברור לך שאתה יצרת את המפלצת, אתה "הבורא" שלה, ולכן אתה יכול לעשות איתה מה שתרצה בדמיונך. אפשר לחסל אותה, זאת אופציה...אבל אפשר ורצוי עוד יותר להתיידד איתה אם בא לך".

"אתה הקובע".

מסיימים בסוף במיקוד על המטרה והעצמה ישירה - "אני מאמין בך! אתה חזק ויכול להתמודד ולהתגבר על הפחד".

עכשיו, אם העברתם כהלכה את השלב הסיפורי, הילד מרגיש יותר כבעל שליטה על הסיטואציה ואתם מוכנים לשלב המשחק...

2. המשחק (או האתגר) - בשלב זה אנו נבדוק את כל הדברים בחדר ונראה שהכל במקומו.

אח"כ נסגור את האור לשנייה בלבד (עדיף שהילד יסגור בעצמו כך שהכוח אצלו) ונרים את המתג חזרה כדי לגלות ששום דבר לא זז והכל נשאר כשהיה.

בשלב הבא אנו נסגור את האור לחמש שניות בלבד, תוך שהילד סופר בקול רם מ-1 עד 5 .

כשרואים שהכל כשורה ואפשר לעלות לעשר שניות, הילד יספור בקול עד 10.

אח"כ חוזרים ל-5 שניות (עכשיו זה כבר איזור הנוחות שלו) אך הפעם סופרים בקולות מצחיקים או בצורה מצחיקה כך שהתהליך הופך להיות משוחרר יותר ויותר שלב זה ניתן גם בשיתוף פעולה שלנו במשחק.

בשלב הבא עולים בספירה כל פעם עוד 5 שניות עד שמגיעים לדקה שלמה.

מנסיון, אף אחד לא מגיע לדקה שלמה, הרוב משתחררים הרבה לפני וצוחקים בחושך.

תוך ימים בודדים הכל משתחרר ותברכו על הפוסט הזה ;-)

לילה טוב.



11 צפיות0 תגובות